החוק קובע כי במקרים בהם אדם לא השאיר צוואה, יש לחלק את עיזבונו ליורשיו על פי דין. יורשים המעוניינים בכך, יכולים להסתלק מהירושה המגיעה להם. ירושה על פי דין קובעת, למשל, כי מחצית מרכושו של האדם יעבור לבן זוגו, והמחצית השנייה תתחלק באופן שווה בין הילדים. לא אחת, הילדים מסתלקים מהירושה לטובת ההורה שנותר בחיים. סעיף 6 לחוק הירושה תשכ"ה-1965 עוסק בהסתלקות יורש מזכותו בעיזבון.
סעיף 6 לחוק קובע כי לאחר פטירת המוריש, וכל אימת שהעיזבון לא חולק, רשאי יורש להסתלק מחלקו בעיזבון על ידי הודעה בכתב לבית המשפט (אשר העניין הועבר אליו לפי סעיף 67א') או לרשם לענייני ירושה. היורש רשאי להסתלק מכל חלקו בעיזבון, או מקצתו, או מכל הוראה על פי צוואה, כולה או מקצתה. החוק מוסיף כי לאחר הסתלקות מעיזבון, רואים את היורש כאילו הוא מלכתחילה לא היה יורש.
אדם אינו יכול להסתלק מירושה עבור אדם אחר, זולת בן זוגו, אחיו או ילדו של המוריש. דהיינו, לא ניתן להסתלק מירושה עבור נושה וכדומה. במידה והיורש המבקש הסתלקות הינו קטין או פסול דין, הסתלקותו טעונה את אישורו של בית המשפט. הסתלקות מירושה אשר נעשית על תנאי – דינה להתבטל.
מועד ההסתלקות מהעיזבון הינו כל עוד לא חולק העיזבון והחל ממועד פטירתו של המוריש. כמו כן, המצווה איננו רשאי, במסגרת צוואתו, להגביל את זכותו של יורש להסתלק מהעיזבון לאחר מותו. למעשה, ההסתלקות חייבת להיות בכתב ועליה להיעשות בדרך של תצהיר חתום אשר אומת כדין בפני עורך דין. הסתלקות מעיזבון בדרך של התנהגות או בעל פה איננה תקפה.
האם ניתן להסתלק מעיזבון לאחר מתן צו ירושה? סוגיה זו נדונה לא אחת בפסיקה. הלכה היא כי במקרים בהם ניתן צו ירושה, וטרם חולק העיזבון, ניתן להסתלק מהירושה אך יהיה על הצדדים לחזור ולתקן את צו הירושה.
יורש אינו רשאי לחזור בו מהסתלקותו לאחר שהומצאה לבית המשפט או לרשם לענייני ירושה הודעת ההסתלקות. למעשה, לאחר המצאה זו, היורש איננו נחשב ליורש כלל והוא יוצא לאלתר ממעגל היורשים. יפים לכך דבריה של כב' השופטת שפרה גליק בת"ע 110645/08 –
"אין אדם יכול לחזור בו מהסתלקותו. עם הסתלקותו הוא חדל להיות בעל מעמד לעניין אותו עיזבון, ואין לטעון שהפה שאסר הוא הפה שהתיר. המצב המשפטי לנוכח חוק הירושה, איננו מזכיר את אפשרות החזרה מן החזרה".
יצוין כי יורש רשאי לקבל תמורה בגין הסתלקותו מהעיזבון. עם זאת, ישנם מקרים בהם ההסתלקות מהעיזבון נעשתה תוך הטעיה או הצגת מצג שווא, ועל כן ניתן לבקש את החזרה מההסתלקות. בית המשפט העליון בע"א 2041/05 דוד מחקשווילי ואח' נ' רחל מיכקשווילי ואח', עסק בבקשה של בן לחזור מהסתלקות מעיזבון אביו לטובת אשתו, וזאת תוך קבלת הבטחה כי ירושת האב תעבור אליו לאחר שהאישה תלך לבית עולמה. האישה נפטרה וירושתה הועברה לאחייניתה את הירושה. בית המשפט העליון קיבל את טענותיו של הבן ואישר את חזרתו מההסתלקות.
מרגע שיורש הסתלק מהעיזבון, נושיו אינם יכולים לנסות ולעקל את חלקו בעיזבון. עם זאת, במידה והנושים יצליחו להוכיח כי מטרת ההסתלקות הייתה להתחמק מתשלום חובותיו, ייתכן ובית המשפט יורה על ביטול ההסתלקות.
יורש אשר הוטל עיקול על חלקו בעיזבון, בטרם הוא הודיע על כוונתו להסתלק מירושתו, לא יוכל להסתלק מחלקו בעיזבון. לדוגמא, בת"ע 8670/99 (בית המשפט לענייני משפחה מחוז ת"א והמרכז) דובר על שלושה אחים אשר ירשו את עיזבונה של אימם המנוחה. אחד האחים הסתלק מהירושה לטובת אחיותיו וזאת כאשר נושים שונים רודפים אחריו. אחד מנושי האח, בנק דיסקונט, גילה בדיעבד כי החייב הסתלק משליש מירושת אמו חרף חובותיו. הבנק פנה לבית המשפט וזה ביטל ההסתלקות.
יש לכם שאלה בענייני צוואות/ירושות? זקוקים ליעוץ? פנו עכשיו באמצעות טופס יצירת הקשר בצד ימין למעלה או בטלפון : 03-5608877, 052-4545555 – ונשמח לעמוד לשירותכם.
