השיקול המרכזי העומד לנגד עיניו של בית המשפט בבואו לבחון סוגיות הנוגעות למשמורת ילדים הוא עיקרון טובת הילד. עיקרון זה מביא את בית המשפט לבדוק בדקדקנות כל מקרה המונח לפתחו, תוך כדי היכנסות לעובייה של הקורה ובחינת הנסיבות לגופן.
עיקרון טובת הילד איננו עיקרון אשר מטרתו לקבוע מהי טובתו העכשווית של הקטין. פסיקה המבוססת על עיקרון טובת הילד טומנת בחובה גם ראייה לעתיד. לאמור, בבחינת עיקרון טובת הילד, נבחנים שיקולים רבים, כגון רצון הילד, גילו, תכונותיו האישיות, שלומו הפיזי, ההשפעה עליו מצד גורמים נוספים, קשרי המשפחה של הקטין עם גורמים אלו ועמדתם של המבוגרים המעורבים בחייו של הילד. אחת הדרכים שבית המשפט בודק באמצעותן את עיקרון טובת הילד היא מינוי מומחים וקבלת חווות דעת מקצועיות מטעמם. מומחים אלו יכולים להיות פסיכולוגיים, עובדים סוציאליים או בעלי מקצוע אחרים.
עיקרון טובת הילד הוא עיקרון רחב אשר אפשר לפרשו במגוון רחב של דרכים. לפיכך בתי המשפט בוחנים מקרים אלו לגופם, תוך כדי התייחסות לכל ילד וילד. אמנם, טובת הילד כוללת את שמירת גופו, נפשו ובריאותו ואת סיפוק צרכיו בתחומים אלו, אך מדובר בעיקרון הטומן בחובו גם רגשות, ערכים והשקפות. מיותר לציין כי הרגשות, הערכים וההשקפות מותירים לבית המשפט שיקול רב בבואו לבחון את עיקרון טובת הילד.
לא תמיד עיקרון טובת הילד מתיישב עם רצון הילדים (גם לאחר שמיעתם בבית המשפט). בבחינת רצונו של הקטין, מתייחס בית המשפט למגוון שיקולים בנוגע לילד, כגון גילו, התפתחותו השכלית, כושר ההבחנה והשיפוט שלו, השפעה לא הוגנת מצד אחד ההורים ונסיבות אובייקטיביות תלויות מקרה. מיותר לציין כי בתי המשפט מתייחסים שונה לילד רך בשנים, אשר העדפתו או רצונו בנוגע לאחד ההורים עלולים להיות תולדה של מצב רוח זמני, ובין ילד מבוגר בעל התפתחות שכלית בשלה אשר גיבש את רצונו בהתבסס על נתונים אמינים בחייו.
לדוגמה, במקרה אשר נידון לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה הוחלט כי קטינה נוצרייה תלמד בבית ספר לילדים נוצרים בעכו, ולא בבית ספר יהודי לאמנויות, למרות מכתב אשר כתבה הקטינה לשופטת ובה ביקשה במפורש את השארתה בבית הספר היהודי. במקרה זה, ציינה השופטת כי קיימת חשיבות גדולה לחינוכה של הילדה בהתאם לתרבותה ולמסורתה, ורצונה להימנע מכך יפגע בה בעתיד. לעומת זאת, בית המשפט העליון – בפרשת וולף – העניק משקל רב לרצונה של קטינה בת 12 אשר הייתה מעוניינת להישאר בחזקת אמה.
סוגיות העוסקות במשמורת ילדים בוחנות בין השאר את התנהלותם של ההורים כלפי ילדיהם. במילים אחרות, אם יעלה בידיו של צד אחד להוכיח כי הצד האחר פועל שלא לטובת הקטינים או מקבל החלטות שהוא פוגע בהן בקטינים תוך כדי העדפה עצמית (ובמקרים קיצוניים אלימות שיכולה להביא לסנקציות של צו הגנה), עלול הדבר לעמוד להורה זה לרועץ. יפים לכך דבריו של שופט בית המשפט העליון מישאל חשין: "התעלמות מטובתו של הקטין, החלטה בניגוד לטובתו או שלא בטובתו של קטין, הכרעה בעניינו של קטין תוך עירובו של שיקול זר, אי-מתן משקל ראוי לשיקול טובתו של הקטין – כל אלה יעירו ויעוררו את סמכותנו להתערבות בהכרעות-דין הבאות לפנינו".
יש לכם שאלה בענייני משמורת ילדים? זקוקים ליעוץ? פנו עכשיו באמצעות טופס יצירת הקשר בצד ימין למעלה או בטלפון : 03-5608877, 052-4545555 – ונשמח לעמוד לשירותכם.
