המונח "גניבת זרע" מתייחס למצבים בהם גברים מוצאים עצמם אבות בעל כורחם, כלומר, נעשה שימוש בזרעם ללא ידיעתם או במרמה.
יחד עם זאת, החוק קובע כי אפילו אם אשה נכנסה להריון ללא רצונו והסכמתו של הגבר, עליו לשאת באחריות ההורית כלפי הילוד, בין אם בהכרה באבהותו ובעיקר בתשלומי מזונות.
לכל כלל יש יוצא מן הכלל ובישראל נרשמו מספר פסיקות בנוגע לגבינת זרע, שדווקא צדדו בגבר.
החוק הוא מאד פשוט. גבר לא יכול לטעון שרומה או שזרעו נגנב ממנו, מאחר ויכול היה שלא לסמוך על אמירות האשה עימה קיים יחסים אינטימיים (למשל שהיא נוטלת גלולות למניעת הריון) ובאחריותו לנקוט באמצעים המתאימים כדי למנוע הריון שאינו רצוי לו.
כלומר, עקרון "יזהר הגבר" הרשום בחוק מטיל על הגבר את האחריות על תוצאות מעשהו, ככלל זה תשלומי מזונות בגילאים שונים, שאין הם קשר לנעשה המרמה, במידה והיה כזה, אלא לאבהות עצמה.
רוב הפסיקות בבית המשפט בנושא גניבת זרע ובהן טוען הגבר כי הפך לאב בעל כורחו נדחות על הסף בכל הנוגע לבקשות לפטור אותו מתשלום מזונות.
אולם, אם הטענה היא לגניבת זרע, כאן הסיפור הוא שונה. בשנת 2014 ניתן פסק דין חשוב ותקדימי בבית המשפט השלום בתל אביב.
במשפט זה, טען הגבר כי זרעו נגנב ממנו על ידי האשה שהונתה אותו, פעלה באופן שפגע בפרטיותו והציגה בפניו מצג שווא.
בפעם הראשונה בתולדות משפטים הנוגעים לגניבת זרע, פסק בית המפשט כי האשה אכן גנבה את זרעו של הגבר בדרכי תרמית והוא זכה בפיצוי בסך מאה ועשרים אלף ₪.
משמעות הדבר היא כי הגבר עדיין ייאלץ לשלם דמי מזונות, זאת מאחר והסוגיה היא ביחסים בינו לבין הקטין, אולם בכל הנוגע ביחסיו עם האשה, אין היא פטורה ממעשיה, במיוחד אם באפשרותו להוכיח כי הטעתה אותו ונעשתה עוולת תרמית.
בכל הנוגע ליחסים בין גבר לאשה על רקע גניבת זרע, הבחינה היא אם בוצעה הטעיה או תרמית, האם האשה נהגה בחוסר תום לב או הפרה חוזה בלתי כתוב ביניהם, למשל הסכה בין שניהם כי מדובר ביחסי מין ללא כוונת הריון.
במידה ויצליח הגבר להוכיח את טענותיו, באפשרותו לקבל פיצוי מהאשה שהונתה אותו.
למשל, האשה הציגה מצג שווא בו היא מוגנת מהריון ונוטלת אמצעי מניעה הוא בסיס לתביעה נזיקית חוזית. הבעיה היא שנטל ההוכחה חל על הגבר וקיים קושי רב בהוכחת טענותיו. לכן, פסק הדין התקדימי שניתן נגד אשה שהונתה את הגבר וכתוצאה מהתרמית נכנסה להריון, הוא משמעותי מאד. בפסק דין זה הצליחו עורכי דינו של הגבר להוכיח את טענותיו כי רומה, זאת באמצעות עדים שזומנו למשפט, חקירות נגדיות רבות ואף הודעות טקסט ששלחה האשה לגבר לאחר שנולד בנם.
דוגמה נוספת לפסק דין תקדימי היתה בין בני זוג שטרם הגירושין קיימו בפעם האחרונה יחסי מין. מטרת קיום היחסים היה לנסות ולעבר את האשה, זאת לאחר ששנים קודם לכן, במהלך נישואיהם, לא הצליחה להתעבר.
מה שהבעל לא ידע הוא כי אשתו אספה ושמרה את זרעו ועשתה בו שימוש של הפריה חוץ גופית עם ביצית של תורמת, כל זאת ללא ידיעתו וללא שנתן לכך את הסכמתו. כתוצאה מהטיפול נולדה בת, אולם בית המשפט קיבלת את טענת הבעל (לשעבר), כי האשה עשתה שימוש בזרע ללא ידיעתו, הפרה חובת תום לב וחטאה בעוולת תרמית.
בפסק הדין החריג, נקבע כי על האשה לפצות את הגבר ובאופן מקורי: כשהילדה תהפוך לבגירה, תשלם האשה לגבר את כל תשלומי המזונות שעליו לשלם כל עוד הילדה קטינה.
לסיכום – סוגיות בתחום גניבת הזרע יכולות להפוך למורכבות וסבוכות, יש צורך בבחינת כל מקרה לגופו באופן יסודי תוך בחינת המצב המשפטי, כשלעיתים יכול בית המשפט "להפתיע" בפסיקות יצירתיות בהתאם למורכבות המקרה שמובא בפניו.
יש לכם שאלה בנושא? זקוקים ליעוץ? פנו עכשיו באמצעות טופס יצירת הקשר בצד ימין למעלה או בטלפון : 03-5608877, 052-4545555 – ונשמח לעמוד לשירותכם.
