בשנת 2005, מינתה שרת המשפטים דאז, ציפי לבני, וועדה שתבדוק ותמליץ על כל הקשור להיבטים המשפטיים של אחריות ההורים בגירושין, ואשר תבחן את אופן יישום הכללים הקבועים בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (התשכ"ב 1962) בכל הנוגע למימוש ההורות ולקביעת הסדרי הראייה והמשמורת בעת הגירושין.
לפניכם, סקירה על הוועדה, המלצותיה ומסקנותיה והשלכות המלצות אלו על ההורים.
לראשות הוועדה, מונה פרופ' דן שניט ומכאן שם הוועדה.
המטרה העיקרית של הוועדה הייתה בחינת נושא משמורת הילדים בישראל ואם יש מקום לבצע שינויים בחקיקה בכל הנוגע לאחריות הורית על קטינים לאחר הגירושין.
בעיקר התבקשה הוועדה לבחון האם מוצדק להמשיך את תחולת חזקת הגיל הרך המופיע בסעיף 25 לחוק, ואשר קובע שילדים עד גיל שש יהיו אצל האם, אלא אם החליט בית המשפט אחרת.
אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד (1989) מתבססת על התפיסה שלפיה ילדים הם בעלי זכויות כלפי הוריהם וכלפי המדינה, ולכן ההורים אחראים במשותף להבטיח את טובת ילדם כשיקול ראשון במעלה.
לפי האמנה, אליה הצטרפה מדינת ישראל בשנת 1991, יחד עם עוד כמאה ותשעים מדינות, תפקיד המדינה הוא להבטיח את מימו שזכויות הילדים, הן ע"י הוריהם והן ע"י החברה.
בחודש אפריל 2008, פורסם דו"ח הביניים של הוועדה שהיה מורכב משני חלקים, האחד בנוגע לאחריות הורית לאחר הגירושין ובדגש על עקרון טובת הילד, ואילו החלק השני כלל המלצה לתקן את חוק האפוטרופסות והכשרות המשפטית.
וועדת שניט הגישה את המלצותיה, שכוללות הצעת חוק שיסדיר את האחריות ההורית המשותפת למימוש זכויותיו של הילד, הן כשההורים הם נשואים והן לאחר הגירושין.
כמו כן, הציעה חקיקה הנוגעת להתדיינות בנושאים הקשורים לילדים בתי המשפט לענייני משפחה ובבתי הדין הרבניים.
הדו"ח שפרסמה וועדת שניט, לאחר שש שנים של בחינה, למידה, דיונים והתייעצו עם מומחים, כולל סקירה על המתרחש בעולם בתחום זה, כלל סקירה מקיפה עם המלצות לרפורמה הנדרשת כדי לעגן את זכויות הילד.
המלצות וועדת שניט כללו גישה חדשה שמעמידה את טובת הילד כשיקול ראשון במעלה, וביטול חזקת הגיל הרך, הכולל אי קביעה חזקה חלופית על ילד ושותפות באחריות ההורית למימוש זכויות הילד.
משמעות הדבר היא כי מעתה אין לבית המשפט כל סמכות לקבוע להורים הגדרות הוריות שונות אלא רק את אופן מימוש האחריות ההורית שלהם, כולל פרק הזמן בו ישהה הילד עם כל אחד מההורים.
חוק הכשרות המשפטית לפני המלצות וועדת שניט קבע כי לאם יש עדיפות על פני האב, באופן מוחלט ואוטומטי, בכל הנוגע לילדים עד גיל שש.
המלצות וועדת שניט גורסות כי יש לבחון כל מקרה לגופו ולא כל מצב מצדיק הענקת משמורת אוטומטית לאם.
סעיף זה בהמלצות הוועדה זכה להד תקשורתי נרחב, מהרגע בו קיבל שר המשפטים דאז, יעקב נאמן, את המלצות הוועדה.
חזקת, או הלכת הגיל הרך, קובעת שילדים עד גיל שש יעברו באופן אוטומטי לחזקת אימם, אלא אם הושגה הסכמה אחרת בין ההורים ובתנאי שלא הייתה סיבה מיוחדת שמצדיקה קביעה אחרת.
עד להמלצות הוועדה נתפסה האם כהורה המטפל העיקרי של ילדים בגילאים אלו ואילו המלצת הוועדה היא לבטל את חזקת הגיל הרך ובמקומה להשתמש בעקרון טובת הילד.
כלומר, ההמלצה היא שלא להעניק משמורת אוטומטית לאם ולאפשר לאב לבקש משמורת על הילדים, גם אם הם רכים בשנים, כשהשיקול היחיד הוא טובת הילד.
הרעיון שעמד מאחורי המלצות הוועדה היה הגברת מעורבות האב בחיי הילד כבר משנות חייו הראשונות. לפי הוועדה צריך בית המשפט לבחון את נושא משמורת הילדים ללא התייחסות לשיקולים מגדריים וללא העדפה של האם על פני האב.
יצוין כי אם הגיעו ההורים ביניהם להסכמות משלהם, הם יכובדו על ידי בית המשפט וביטול חזקת הגיל הרך נוגע רק למצבים בהם אבות יגישו תביעת משמורת על הילדים לבית המשפט, דבר שקודם לכן לא התאפשר (למעט במצבים חריגים), מאחר וילדים מתחת לגיל שש עברו אוטומטית לחזקת האם.
המלצות הוועדה עוררו הדים רבים וסערת רגשות בקרב נשים רבות שסברו כי לאחר שהתקבלו המלצות הוועדה הן צפויות למאבקים מרים עם האבות בנוגע למשמורת על הילדים.
אולם, יש להבין כי המלצות הוועדה בנוגע לשינויים בחקיקה לא העמידו את האבות כהורה המועדף על פני האמהות, אלא ניתנו דווקא במגמה להגביר את האחריות ההוריות שלהם בכל הנוגע למשמורת על הילדים.
עוד חשוב לזכור כי במישור הפרקטי, חוק חזקת הגיל הרך דווקא פוגע באמהות כנשים באופן קיבועו את תפקיד האם כמטפלת העיקרית בילד. ביטול החוק, לפי המלצות הוועדה, יביא לשינוי חברתי בקרב נשים ובעיקר ירחיב את הגדרת התפקיד של שני ההורים בחברה ובהורות.
תפיסה נוספת ושגויה של נשים רבות את המלצות וועדת שניט, הייתה כי לאור ההמלצות הללו, המשמורת על הילדים תהיה בהכרח משותפת. אולם תפיסה זו היא מוטעית, מאחר וועדת שניט לא קובעת כי אחריות הורית משותפת משמעה משמורת משותפת.
למעשה, הרחבת האחריות ההורית, גם על האב, דווקא תסייע לנשים שנאלצות פעמים רבות להתמודד לבדן עם נטל גידול הילדים. לכן הסברה כי המלצות הוועדה להגברת האחריות ההורית אין בהן כל קשר או המלצה לפגיעה בהסדרי הראייה או למשורת משותפת, כשלמעשה המשמורת תיקבע אך ורק עפ"י עקרון טובת הילד.
המלצות וועדת שניט נועדו להסדיר מצב שקיים ברוב מדינות המערב. עד לקיום הוועדה, הורים שבידיהם מצויה המשמורת על הילדים, ברוב המקרה האמהות, הם אלו שמקבלים את רוב ההחלטות הנוגעות לילדים.
וועדת שניט ממליצה למתן את המצב הקיים ולקבוע כי שני ההורים הם אחראים, מטפלים בילד ושותפים לקבלת החלטות, וזאת לא כל קשר למשך הזמן בו שוהה הילד אצל אחד מהם.
למעשה, מטרת המלצות הוועדה נועדה לשנות תופעה שנוצרה ובה יש "הורה עיקרי", לרוב האם,המקבל החלטות הנוגעות לילד באופן עצמאי ו"הורה משני", לרוב האב, שאינו שותף להחלטות אלו.
מערכת המשפט קיבלה את המלצות וועדת שניט בדעות חלוקות. בחלק מהגישות נטען כי המלצות הוועדה שבמסגרתן יפעל משרד המשפטים להשוות את מעמד ההורים לאחר הגירושים ימתן את המאבק בין ההורים, ואילו גישות אחרות גורסות כי המלצות הוועדה יפגעו באם שתאבד את מעמדה מבחינת המשפט מחד ועדיין תישא במרבית הנטל מאידך זאת בתוקף היותה הורה משמורן.
סוגיות נוספות, כמו מזונות ילדים, לא נבחנו בוועדת שניט. במדינת ישראל נקבעים מזונות ילדים על בסיס הדין האישי וחובת המזונות מוטלת באופן אבסולוטי על האב, ללא קשר להיקף המשמורת על הילדים והסדרי הראייה שנקבעו.
יחד עם זאת, אם האב הוא זה שיזכה במשמורת על הילדים, לא תוכל לקבל האם דמי מזונות ילדים.
ההתייחסות היחידה של וועדת שניט לנושא מזונות ילדים מופיעה בדו"ח הסופי של הוועדה, בו היא מציעה שבמידה ונקבעה משמורת משותפת על הילדים, יופחתו דמי המגורים במסגרת המזונות, ואשר מוטלים על האב, בעשרים וחמישה אחוזים.
לאחר פרסום דו"ח וועדת שניט והמלצותיה, הביעו גורמים רבים במערכת הפוליטית מורת רוח, בעיקר לנוכח קבלת ההמלצות על ידי שר המשפטים.
הטענה שנשמעה היתה כי מדובר ב"החלטה חשוכה ושוביניסטית" (ח"כ יחימוביץ') ש"תפגע בסופו של דבר בילדים והפיכת הילדים לכלי ניגוח בין ההורים ופגיעה בנשים שנמצאות בפועל יותר זמן עם הילדים ומשתכרות פחות מגברים".
ארגוני נשים שונים הצטרפו לדעתה של יחימוביץ' בטענה שקבלת המלצות הוועדה תחזק את מעמד הגברים שינצלו את המצב ו"יסחטו" את הנשים לוותר על רכוש וממון בעת החלוקה בהליך הגירושין.
יש לכם שאלה בענייני משמורת ילדים? זקוקים ליעוץ? פנו עכשיו באמצעות טופס יצירת הקשר בצד ימין למעלה או בטלפון : 03-5608877, 052-4545555 – ונשמח לעמוד לשירותכם.
