פונדקאות בישראל – המצב המשפטי

סוגיית הפונדקאות על היבטיה המשפטיים הינה סוגיה אתית ומשפטית סבוכה ביותר, אשר מורכבת משיקולים רבים ומורכבים. שנים רבות נחשב תחום הפונדקאות כולו לטאבו, ובשנת 1987 אף נאסר באופן רשמי בחוק שקע "לא תושתל ביצית מופרית, אלא באישה שתהיה אם הילוד".

ההיבטים המוסריים של אישור תהליכי הפונדקאות נעים במתח שבין הכרה בזכותו הטבעית של אדם להעמיד צאצאים, לבין ערך קידוש החיים והחירות אשר נפגע בהליכים השונים אשר על האם הפונדקאית לעבור, כגון ניתוחים וטיפולים הורמונליים מסוכנים, והחשש המתמיד שמא אין היא עושה זאת מרצונה החופשי אלא בשל צורך כלכלי דוחק.

מבחינה הלכתית, הדיון על כשרותו של הליך הפונדקאות הינו רחב וסבוך ביותר. הדיון הדתי נוגע בהיבטים כגון יהדותו של התינוק הנולד במידה והיולדת אינה יהודייה, והאם מותר לאישה נשואה לשמש כפונדקאית הנושאת עובר אשר הופרה מזרע אשר אינו של בעלה או שמא התינוק במקרה זה יחשב כממזר מחוץ לנישואין. על פי רוב פוסקי ההלכה, האם היולדת, ולא הגנטית היא האם בהיבטים ההלכתיים, ולגבר מותר לעשות שימוש בשירותי פונדקאות, כשהפונדקאית אינה אישה נשואה. עמדתם של פוסקי ההלכה, השפיעה רבות על קביעת חוק הפונדקאות בישראל.

התנאים לשימוש באם פונדקאית ופרטי החוק

לאחר שנים רבות של מאבק למען הסדרתו של הליך הפונדקאות בחוק הישראלי, בוטל ב1995 האיסור על פונדקאות. בהמשך לכך, בשנת 1996 נחקק חוק ה"הסכמים לנשיאת עוברים" אשר הגדיר את המקרים בהם מותר לבצע השתלת ביצית באם פונדקאית. החוק כיום מתיר שימוש באם פונדקאית אך ורק לנשים בגיל הפוריות, במקרה שהריון יסכן את חייהן, או שאינן יכולות להרות כלל. החוק מחייב מספר צעדים לצורך אישור ההליך:

• הסכם בין האם הפונדקאית לזוג: הסכם זה כולל חתימה על מסמך המבהיר באופן ברור את הסכמתה של האם הפונדקאית לשאת עובר אשר הופרה בזרעו של האב, לשאת אותו עד הלידה ולאחר מכן למסור אותו להוריו הביולוגים. יש לציין כי ישנו דיון משפטי שלם בתוקף הסכמה זו, וביכולתה של האם הפונדקאית לקבוע מראש כי ביכולתה לוותר על התינוק לפני שנולד.
• הגדרת התחייבויות בין הצדדים: יש להגדיר את כלל ההתחייבויות, כולל התשלום על ההליך עצמו, והסיוע הרפואי והפסיכולוגי אשר יסופק לאם הפונדקאית.
• המצאת כל המסמכים הדרושים: העברת שלל המסמכים הדרושים לוועדה אשר פועלת תחת שר הבריאות לצורך קבלת אישור לביצוע ההליך. הוועדה תבדוק את חוקיותם של ההסכמים, ותשלול חשש לניצול או להפרתם, ותבצע ראיונות עם המעורבים בהסכם. תוקף ההסכם הוא 18 חודשים, ולאם הפונדקאית אין אפשרות לחזור בה למעט מקרי קיצון.

יש לציין, כי כיום הליך פונדקאות בישראל לזוגות חד מיניים טרם אושר באופן מלא בישראל. התיקון לחוק הפונדקאות אשר הוגש ב-2014 מבשר את השינוי בנושא זה. בבסיסו של התיקון עומדת ההכרה כי גם לזוגות אשר אינם הטרוסקסואלים עומדת הזכות להיות הורים. התיקון טרם עבר קריאה שלישית ולכן עד להודעה חדשה אינו פעיל.

ליווי לאורכו של הליך הפונדקאות

הליך הפונדקאות הינו סוחט נפשית ורגשית. ההיבטים המשפטיים הנוספים ללחץ הנפשי, עשויים להוביל את המעורבים לקצה גבול היכולת שלהם, ולגרום להם לוותר על ההליך מראש. לשם כך חברות העוסקות בתחום מסייעות בליווי וייעוץ משפטי לאורך כל הליך הפונדקאות בישראל. הליווי הינו מקיף, מבין וסימפטי, ונעשה לאחר צבירת ידע של שנים רבות בתחום, עד שתקבלו את התינוק שלכם בחיוך הביתה.