ההלכה היהודית קובעת כי האב חייב לזון את ילדיו לא רק במקרים שהוא נשוי לאם הילדים. חובה זו מוטלת על האב בדין היהודי אף כאשר הוא אינו מכיר בילדים ואף במקרים שהוא נשוי לאחרת שאינה אמם. ילדים עד גיל שש, הנקראים גם קטני קטינים, זכאים לקבל את מזונות ילדים מהאב באופן אבסולוטי.
במרוצת השנים הרחיבה הרבנות הראשית את חובת מזונות הילדים (במסגרת תקנת חכמים) והעמידה אותה באופן מוחלט על צרכיהם של הילדים עד גיל 15. מזונות ילדים מגיל 15 עד הבגרות, על פי ההלכה היהודית, הם מזונות מדין צדקה, אשר התשלום בגינם מוטל על ההורים בהתאם ליכולותיהם הכלכליות. כאן המקום לציין כי בישראל, שמרבית האזרחים בה מחויבים בשירות צבאי או לאומי עד גיל 21, קיימת חובה נוספת לתשלום מזונות למשך שלוש שנים נוספות מעבר לגיל 18 (בשיעור של כשליש מהמזונות רגילים).
כאמור, האב חייב בתשלום המזונות ההכרחיים של ילדיו עד גיל 15. מזונות הכרחיים אלו נועדו לספק את צורכי הקיום של הילדים. הלכה פסוקה היא כי מזונות הכרחיים כוללים מזון, רפואה, חינוך, ביגוד, הנעלה וקורת גג. האב חייב לשאת במזונות אלו ללא קשר ליכולותיו הכלכליות או למצבו הפיננסי (קראו כאן אודות עד מתי משלמים מזונות).
בבואם של בתי המשפט לבחון סוגיה זו הם אינם נדרשים לעמוד על אמצעיה הכלכליים של האם. כיום דמי המזונות ההכרחיים הם 1,250 שקלים בממוצע לחודש עבור ילד, לא כולל מדור. עם זאת, סכום זה משתנה בין מקרה למקרה ובין שופט לשופט. שימו לב, זכותו של הילד למזונות היא זכות כלפי האב ולא כלפי האם. לדוגמה, אם האם היא אישה עובדת אשר איננה יכולה להישאר בבית ולשמור על ילדיה, חייב האב לשאת בהוצאות, כגון מטפלת או צהרון. מלבד זה, אם קיימת אלימות מצדו של האב (כלפי האם או הילדים), יכולה האם לתבוע מזונות בעבור מדור שקט עבור הילדים ועבורה.
מזונות מדין צדקה הם תשלומים אשר ההורים נושאים בהם על פי יכולתם, ופעמים רבות באופן שווה. מזונות אלו כוללים תשלומים עבור בילויים, שיעורים פרטיים, חוגים, נסיעות לחו"ל, מתנות וכדומה. מדובר למעשה במזונות אשר אינם מבוססים על צרכים בסיסיים של הילד. מקורה של החובה לתשלום מזונות ילדים מדין צדקה הוא בדין העברי. היקף מזונות אלה משתרע מעבר למזונות ההכרחיים, והוא נועד לאפשר לילדים לחיות ברמת החיים שהורגלו אליה. להבדיל ממזונות הכרחיים, שאין בהם הבדלים בין ילדים עשירים ובין ילדים עניים, מזונות מדין צדקה שונים בכל מקרה ומקרה.
הסמכות לדון במזונות הילדים נתונה לבית המשפט לענייני משפחה. עם זאת, בהתאם להסכמה מצד בני הזוג, יכול בית הדין הרבני לקנות אף הוא סמכות לדון בסוגיה. שימו לב, בני הזוג יכולים להגיע להסכמה בדבר מזונות הילדים בהסכם גירושין. הסכמה בדבר מזונות הילדים בהסכם גירושין אינה חוסמת את דרכם של הילדים לבית המשפט. הילדים רשאים להגיש תביעת מזונות עצמאית מטעמם גם לאחר הגירושין וגם למרות אישור הסכם גירושין בבית המשפט. הפסיקה קבעה כי הסכם הגירושין מחייב את ההורים בינם לבין עצמם, והיות שהילדים לא היו חלק בהליך, אין הם כבולים לתוצאותיו. ההיגיון העומד בבסיס פסיקה זו הוא ההכרה בטובת הילד כעיקרון מנחה בהליכים משפטיים העוסקים בדיני משפחה.
יש לכם שאלה בענייני מזונות? זקוקים ליעוץ? פנו עכשיו באמצעות טופס יצירת הקשר בצד ימין למעלה או בטלפון : 03-5608877, 052-4545555 – ונשמח לעמוד לשירותכם.
