הגירה לאחר גירושין
בהליכי גירושין, נקבעת משמורת הילדים בדרך כלל בידי הורה אחד, וההורה האחר זכאי להסדרי ראייה עם הקטינים. שאלה אשר עולה פעמים רבות בקרב משפחות אלו היא אם ההורה המשמורן רשאי להגר עם הילדים לעיר או לארץ אחרת, רחוק מן ההורה שאינו משמורן.
לאחר הליך גירושין וקביעת המשמורת, ההורה המשמורן נהנה מכמה יתרונות. אחד מהם הוא הזכות והיכולת לקבוע את מקום מגוריהם של הקטינים. עם זאת, סעיף 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע כי קביעת מקום מגוריו של קטין צריך להיעשות מתוך הסכמה משותפת של הוריו. בהיעדר הסכמה מסוג זה ההחלטה בעניין הגירת הקטין נתונה לבית המשפט.
בבוא בית המשפט לבחון אם להתיר הגירת קטינים לאחר גירושין, עומד בבסיס החלטתו עיקרון טובת הילד. השופטים אינם בוחנים אם התנהגותם של ההורים לגיטימית או מוצדקת, אלא טובת הילד היא השיקול המרכזי היחיד. ההלכה הפסוקה קבעה כי בית המשפט אמור לקבוע החלטה בדבר הגירת קטינים על בסיס שיקולים, כגון דעתם של הילדים, איכות הקשר עם ההורים, היכולות האובייקטיביות והסובייקטיביות לשמור על קשר בין ההורה הלא משמורן ובין הילדים ונכונות ההורה המשמורן לסייע בשמירה על קשר זה.
על פי רוב, ימנה בית המשפט מומחה מטעמו, וזה יגיש עבורו המלצה בדבר הסוגיה העומדת על הפרק. מומחה זה אמור לבחון את ההגירה מבחינת הקטינים – אם הם מסוגלים לעבור את המעבר, אם הניתוק מההורה האחר אפשרי בנסיבות המקרה ומהי טובת הילדים. מיותר לציין כי כל מקרה של הגירת קטינים נבחן לגופו.
פעמים רבות בבסיס הבקשה להגירה עם הקטינים עומדות נסיבות, כגון קשר זוגי חדש של ההורה המשמורן, עבודה משתלמת ושיקום לאחר הליך גירושין מתיש. בית המשפט מכיר בכך כי מניעת הגירת ההורה המשמורן והקטינים יכולה לפגוע גם בהורה המשמורן. יודגש כי פגיעה בילדים עלולה להיות פועל יוצא מאיסור הגירה על הורה משמורן תוך כדי התפתחות מתח והתמרמרות מצדו. השופט גרוניס, שופט בית המשפט העליון, בחן סוגיה זו בפסיקתו: "על בית המשפט לשקול גם את הקושי שייגרם להורה המשמורן כתוצאה מההחלטה, וזאת בשל העובדה כי פעמים רבות טובתו של הילד קשורה באופן הדוק למצבו הנפשי של ההורה".
בתי המשפט נוטים גם להתחשב בגילם של הקטינים, וכאשר מדובר בילדים בגילים בוגרים יותר נשמעת גם דעתם בנושא. עם זאת, הגירה יכולה להיות גם עניין חיובי עבור הילדים, קל וחומר כאשר מדובר בבני זוג אשר הליך הגירושין והקרבה ביניהם הותירו את הילדים בצלם של מאבק ושנאה בין ההורים. במקרים שנעשתה הגירת הקטינים עם ההורה המשמורן ללא הסכמתו של ההורה האחר רשאי בן זוג זה להגיש תביעה בגין חטיפת ילדים והשבתם לארץ המקור מכוח אמנת האג.
יש לכם שאלה בענייני משמורת? זקוקים ליעוץ? פנו עכשיו באמצעות טופס יצירת הקשר בצד ימין למעלה או בטלפון : 03-5608877, 052-4545555 – ונשמח לעמוד לשירותכם.