כל מה שצריך לדעת על מזונות אישה
חבות המזונות בין בני זוג במדינת ישראל נגזרת מהדין האישי החל על החייב. כך, גבר יהודי יחוייב במזונות אישתו בהתאם לכללי הדין העברי והלכותיו.
הדין העברי קובע כי בעל יהודי חייב במזונות אשתו. האישה אינה חייבת במזונות בעלה, כלומר- החיוב ההלכתי הוא תלוי מגדר.
לעיתים נדירות ביותר האישה תהא מחוייבת במזונות בעלה העני, אך ורק מכח דיני הצדקה.
מתי חלה החובה?
- החיוב קיים רק במהלך הנישואין: כאשר הנישואין פוקעים, כלומר- בני הזוג מתגרשים או כאשר בית הדין מחייב את האישה לקבל גט – הזכות למזונות פוקעת אף היא.
- החיוב קיים רק כאשר האישה גרה עם הבעל. כאשר האישה מרצונה ויוזמתה בחרה שלא לגור עם הבעל באופן עקרוני הוא אינו חייב במזונותיה (אלא במצבים בהם הוא הציק לה וגרם לה לעזוב). אם הבעל הוא שבחר לעזוב, האישה לא תאבד את זכותה.
מה כוללת חובת המזונות?
החיוב במזונות כולל את מזונותיה של האישה וכל צרכי כלכלתה: החל ממזון, ביגוד והנעלה, מדור (דמי שכירות או החזרי משכנתא), צרכי היגיינה נשית לרבות איפור וטיפול, העשרה, חוגים, לימודים, הוצאות רכב ולמעשה כל מכלול ההוצאות שהייתה רגילה להוציא במהלך החיים המשותפים של בני הזוג.
הכלל המנחה הוא "עולה עימו ואינה יורדת": האישה זכאית למזונות ע"פ רמת החיים בה חי הבעל, תחת התנאי: אינה יורדת מרמת חיים זו, ומינימום המזונות לא יפחת מהנהוג בבית הוריה.
כיצד נקבע גובה החיוב במזונות?
גובה החיוב נקבע בהתאם לצרכי האישה, להכנסות הבעל מעבודה ומרכוש וכן בהתאם לפוטנציאל ההשתכרות של הבעל.
כך למשל, במצבים בהם טוען הבעל כי אין לו הכנסה או שרמת הכנסתו נפגעה בסמוך לתביעה, בית המשפט יבחן את היקף הכנסותיו לאורך תקופה מסויימת, בהתאם לכך יקבע מה פוטנציאל ההשתכרות שלו, והחיוב יעשה בהתאם.
כאשר לאישה יש נכסים, גם אם נכסים רבים: מעיקר הדין היא אינה חייבת לממש את הנכסים כדי להתפרנס והבעל עדיין יחויב במזונותיה.
אולם, אם יש לה הכנסה מעבודה והאישה יכולה להתפרנס מהכנסה זו, הבעל יהיה פטור ממזונותיה.
אם הכנסתה לא מספיקה, הבעל ישלים את הפער.
האם ניתן לחייב אישה לצאת לעבוד ולהתפרנס בעצמה?
באופן עקרוני, אישה שלא נהגה לעבוד במהלך החיים המשותפים, לא ניתן לחייבה לצאת לעבוד.
כאשר האישה הפסיקה עבודתה "לכבוד" התביעה, בית המשפט יחשב את פוטנציאל ההשתכרות שלה ויפטור את הבעל בהתאם.
ככלל, ישנן נסיבות שונות המצדיקות התחשבות או אי התחשבות בהכנסות האישה (למשל: גיל האישה, גיל הילדים, תקופת הנישואין, האם יש לאישה מקצוע? וכיוצ"ב).
באילו מצבים תאבד האישה את זכותה למזונות?
חובת המזונות אינה אבסלוטית. היא מבוססת למעשה על מערכת חובות וזכויות הדדיות שמקימים הנישואין. כאשר האיזון מופר, יש בכך כדי להשפיע על חבות הצדדים.
כך למשל, כאשר האישה בוגדת בבעלה והעניין הוכח, היא מאבדת זכותה למזונות.
כאשר האישה מסרבת לקיים יחסי אישות עם בעלה, היא עלולה להיות מוכרזת כמורדת ובשל כך לאבד את זכותה למזונות.
כאמור, גם בכל אותם מצבים בהם האישה עזבה את הבית ללא כל סיבה מוצדקת, זכותה פוקעת. יאמר כי די בסיבה פעוטה ("קלה כנוצה") כדי שתוכל לעזוב בלי להפסיד את מזונותיה.
היכן יש להגיש את התביעה למזונות אישה?
ככלל, לאישה ברירת מחדל והיא זכאית להגיש תביעה למזונות גם בבית משפט לענייני משפחה וגם בבית הדין הרבני.
תביעה בבית הדין הרבני למזונות אישה יכולה להיות תביעה עצמאית והיא אינה תלויה בקיומה של תביעת גירושין.