בקשה ליישוב סכסוך הינה הליך אשר קיים בבית המשפט לענייני משפחה ובמסגרתו האישה\הבעל יכולים לפנות לבית המשפט, בטרם הגשת התביעות, ולבקש ממנו לסייע להם להביא את הסכסוך ביניהם לכדי סיום בהסכמה, בהבנה ובדרכי שלום. לאחר הגשת בקשה ליישוב סכסוך, בית המשפט מפנה את הצדדים ליחידת הסיוע המורכבת מגורמים מקצועיים ועובדים סוציאליים.
ביחידת הסיוע מתברר הסכסוך והגורמים המקצועיים מנסים לסייע לצדדים להביא לפיתרון המחלוקות על ידי הסכם. יישוב סכסוך ביחידת הסיוע דורש מבני הזוג שיתוף פעולה מלא. אי לכך, ועל מנת למצות את ההליך, בית המשפט מורה, עם הפניית הצדדים ליחידת הסיוע, על עיכוב הליכים למשך 30 ימים.
מטרתו של עיכוב ההליכים הינה לאפשר לצדדים להביא להצלחת ההליך ביחידת הסיוע, וזאת תוך שהם מקדישים לכך את מלוא מאמציהם ומרצם. יצוין כי הצלחת ההליך ביחידת הסיוע יכולה להביא לחיסכון משמעותי בזמן ובכסף, וכן לייתר דיונים והליכים בערכאות המשפטיות.
בקשה ליישוב סכסוך משפיעה גם על מרוץ הסמכויות בכך שבמידה והצדדים אינם מגיעים להסכמה בנוגע לפיתרון הסכסוך, עדיין הם יכולים הצדדים לפנות לבית המשפט לענייני משפחה כל עוד לא חלפו 30 ימים ממועד עיכוב ההליכים. תביעות אשר מוגשות במהלך תקופה זו מקבלות תוקף רטרואקטיבי ובית המשפט רואה אותן כאילו הוגשו במועד הגשת בקשת יישוב הסכסוך. דהיינו, במידה והבעל הגיש במהלך תקופה זו תביעות לבית הדין הרבני, תוכל האישה להגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה וזו תחשב כתביעה מוקדמת יותר.
כאמור, בקשה ליישוב סכסוך, כמוה כהגשת תביעה לבית המשפט בסוגיות מזונות, משמורת או רכוש. על כן, בקשה זו מקדימה מבחינת מרוץ הסמכויות תביעות מאוחרות יותר המונחות לפתחו של בית הדין הרבני. החריג לכך הוא כאשר בן הזוג אשר הגיש את בקשת יישוב הסכסוך לא הגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה בתוך 30 ימים. חריג נוסף הוא הגשת בקשת יישוב סכסוך בחוסר תום לב.
בבג"צ 5918/07 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול, [פורסם בנבו] תק-על 2009 (2) 4, נקבע כי גם הגשת בקשה ליישוב סכסוך כפופה אפוא לתום לב דיוני מצידו של המבקש. בפסק דין זה ביקש בג"צ למנוע מצבים בהם בקשות ליישוב סכסוך משמשות את הצד המגיש אותן כ"צעד טקטי במסגרת הליכי גירושין".
בג"צ קבע כי כאשר נטען כי בקשה ליישוב סכסוך הוגשה בחוסר תום לב, ראוי לבחון האם מעשיו של מגיש הבקשה מעידים על כך שהוא מעוניין בכנות לקחת חלק בהליך הטיפולי במטרה כנה ליישב את הסכסוך בהסכמה. לדוגמא, כאשר מגיש הבקשה מבקש שלא לערב את יחידת הסיוע או גורמי מקצוע, וזאת בלא שמתנהל אותה עת משא-ומתן רציני בין הצדדים בניסיון להגיע להסדר מוסכם, הדבר עלול להוות עדות לניצול לרעה של ההליך במובן זה שתכליתה העיקרית של הגשת הבקשה ליישוב סכסוך הייתה תפיסת סמכות גרידא. מסקנה דומה עשויה להתבקש בנסיבות בהן בן-הזוג שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך אינו מתייצב לישיבות בפני יחידת הסיוע או בפני המייעץ או המגשר החיצוניים, וזאת ללא הסבר מתקבל על הדעת ועל-אף שהוזמן כדין.
יש לכם שאלה בענייני סכסוכים במשפחה? זקוקים ליעוץ? פנו עכשיו באמצעות טופס יצירת הקשר בצד ימין למעלה או בטלפון : 03-5608877, 052-4545555 – ונשמח לעמוד לשירותכם.
