תביעת אבהות היא תביעה אשר מטרתה הצהרתית – אם אדם הוא אביו של קטין או לאו. תביעה זו יכולה להיות מוגשת לבית המשפט על ידי אחד מהוריו של הקטין, על ידי אפוטרופוס אשר מינה עבורו בית המשפט או על ידי הקטין בעצמו. חוק מידע גנטי, תשס"א-2000 מונע עריכת בדיקות אבהות בהיעדר צו של בית משפט. סעיף 3(ד) לחוק קובע: "לא תיערך בדיקה גנטית להורות אלא לפי צו של בית המשפט לענייני משפחה".
פסק דין בתביעת אבהות הוא בעל משמעויות רבות. ראשית, הכרה באדם כאביו של קטין מחייבת את האב בתשלום דמי מזונות עבור הקטין. מלבד זה, האב רשאי לאחר זכייה להגיש תביעת משמורת, ובה לעתור לחזקה על הקטין או לקשר עם הקטין באמצעות הסדרי ראייה. מיותר לציין כי כאשר יוכר הגבר בתור אביו של הקטין, תהיה לו גם אמירה בתחומים אחרים הקשורים לקטין, כגון חינוכו ומקום מגוריו.
תביעת אבהות היא בעלת משמעות נכבדת מבחינת מעמדו של הקטין. בכוחה של בדיקת אבהות לקבוע אם הקטין כשר או ממזר. לעניין זה ישנן השלכות רבות מבחינת הדין העברי, שכן ילדיהם של ממזרים הם ממזרים, וכך גם ילדיהם, לדורי דורות. עם זאת, הלכה פסוקה היא כי במקרים שאין קיים חשש לפגיעה במעמדו של הקטין, תביעת האבהות היא הראיה החזקה ביותר להוכחת אבהות. מלבד זה, זכותו של האב לדעת מיהו יוצא חלציו וזכותו של הקטין לדעת מיהו אביו הן זכויות חוקתיות. לפיכך בדיקת סיווג רקמות היא הדרך הטובה ביותר לחקור את האמת בעניין זה.
תביעת אבהות נשענת על בדיקת סיווג רקמות. בדיקת רקמות היא בדיקה פשוטה המשווה בין המטען הגנטי של הקטין ובין המטען הגנטי של הגבר. בעבר היה מדובר בבדיקה פולשנית אשר דרשה נטילת דגימת דם מן הצדדים. לפיכך נטו בתי המשפט שלא להורות על עשיית הבדיקה ללא קבלת הסכמתו של הנבדק. עם זאת, בשנים האחרונות התפתחה הבדיקה וכיום היא איננה בדיקה פולשנית, אפשר לבצעה גם על ידי נטילת דגימת רוק או שֵׂער, ועל כן בתי המשפט משנים את תפיסתם בעניין.
כאמור, בתי המשפט אינם נוטים לכפות על נבדק את עריכת בדיקת האבהות. עם זאת, ידוע כי סירוב לבצע בדיקת סיווג רקמות יכול להיות ראיה לכך שהנתבע כובש את עדותו ועל כן מסכל בכוונה עדות אשר עלולה לעמוד לחובתו. במקרים אלו רשאי הגבר לנמק את סירובו בנימוק סביר או לטעון כי אבהותו מוטלת בספק היות שהאישה ניהלה בתקופה המדוברת מערכות יחסים עם גברים נוספים. עם זאת, פסיקת בית המשפט בנוגע לתביעת אבהות קבעה גם אבהות על סמך עדויות וראיות בלבד.
יש לציין כי לעתים בדיקת אבהות אינה מותרת בבית המשפט, למרות הגשתה על ידי אחד הצדדים. במקרים שגורל מעמדו של קטין עומד על הפרק יעדיפו בתי המשפט שלא להורות על בדיקת רקמות כאשר קיים חשש שמא יפגעו תוצאותיה יפגעו. לדוגמה, בית המשפט דחה תביעת אבהות אשר הגיש מאהבה של אישה נשואה משום שתוצאה חיובית של בדיקה זו הייתה עלולה להכתים את הילד בתור ממזר.
יש לכם שאלה? זקוקים ליעוץ? פנו עכשיו באמצעות טופס יצירת הקשר בצד ימין למעלה או בטלפון : 03-5608877, 052-4545555 – ונשמח לעמוד לשירותכם.
