בישראל אפשר לערוך צוואות באמצעות כמה דרכים. אחת הדרכים הנפוצות לכך היא צוואה בעדים. עדים אלו יכולים להיות מכרים, חברים, עורכי דין ועוד. חוק הירושה קובע כי צוואה אשר נערכת במעמד שני עדים היא צוואה קבילה כל אימת שהיא עומדת בכמה תנאים מצטברים.
על פי החוק, לא כל אחד יכול לשמש עד לצוואה בעדים. ראשית, העדים חייבים להיות בגירים; שנית, העדים או בני זוגם אינם יכולים להיות זוכים על פי צוואה בעדים.
בתי המשפט לענייני משפחה נדרשים פעמים רבות לבחון את כשרותן של צוואות בעדים המונחות לפתחם. לפיכך, נוכחות של יורשים במעמד עריכת צוואה בעדים עלולה להיות הוכחה להשפעה בלתי הוגנת על המצווה. מיותר לציין כי השפעה זו אסורה והיא אינה מתיישבת עם רצון המת (רצון אשר הוא עיקרון מוביל בבחינת קבילותן של צוואות בבית המשפט).
לדוגמה, בית המשפט בחן לאחרונה מקרה שנהנים מצוואה המתינו מחוץ למשרד עורכי דין בעת שנערכה בתוך החדר הסמוך צוואה לטובתם. במקרה זה, נבחנה מעורבותם של העדים בעת עריכת הצוואה, ונקבע כי אין מדובר בנוכחות פסולה מצד היורשים. עם זאת, במקרה אחר, שיורש פוטנציאלי הכיר למצווה עורך דין מטעמו, ולא נכח במעמד הצוואה, קבע בית המשפט כי בחירת עורך הדין הייתה השפעה פסולה על המנוח. במילים אחרות, ככל שהקשר בין העדים ובין הנהנים מהצוואה יהיה רחוק יותר, כן יגדלו הסיכויים שבית המשפט יקבל את הצוואה בתור מסמך כשר.
בתום עריכת הצוואה ולאחר שחתם המצווה על הצוואה בנוכחות העדים, העדים לצוואה חותמים על המסמך את תאריך החתימה על הצוואה, חותמים כי הם בני למעלה מ-18 שנים וכי המצווה חתם על הצוואה בנוכחותם מרצונו הטוב והחופשי. יודגש כי ישנה חשיבות משפטית לכך שחתימתם של העדים תהיה לאחר חתימתו של המצווה וכי תיעשה בנוכחות שני העדים גם יחד.
העדים אינם מחויבים לבחון את מצבו הרפואי או הנפשי של המצווה המתיר לו לצוות תוך כדי גמירות דעת.
פעמים רבות מוגשות התנגדויות לקיום צוואה על ידי בעלי דין המרגישים כי נושלו ללא סיבה מירושתם. אם מדובר בצוואה בעדים, אפשר להביא את המעורבים אשר היו עדים לעריכת הצוואה להעיד בבית המשפט. לפיכך במקרה שמדובר בצוואה בעדים מומלץ לבחור עדים אשר יהיה אפשר לאתרם לאחר פטירת המנוח.
סעיף 25 לחוק הירושה מתיר לקיים צוואה בעדים גם במקומות שנפלו פגמים בצוואה. לדוגמה, בית המשפט לענייני משפחה קיים צוואה בעדים כאשר הנשים אשר שימשו עדות לצוואה לא היו חתומות על המסמך. במקרה זה טענו הנהנים מן הצוואה בבית המשפט כי שמותיהן של העדות נרשמו בכתב ידן ורק חתימתן הייתה חסרה. פגם זה הביא את בית המשפט לחקור את נסיבות המקרה לגופו, והשופטת קבעה כי דין הצוואה להתקבל, למרות היעדר חתימת העדות.
במקרה אחר, דחה בית המשפט את קבילותה של צוואה בעדים אשר נערכה שלא בשפת האם של המנוח ולא הוכח כי הוא הבין את טיבה.
לסיכום, במקרים שקיים חשש לאמתותה של צוואה בעדים או במקום שמוגשת התנגדות לצוואה זו, הנהנים או המנושלים יכולים להפנות את טענותיהם לבית המשפט. מיותר לציין כי מדובר בהליך משפטי מורכב אשר דורש סיוע וייעוץ משפטי מטעם עורכי דין המתמחים בתחום.
יש לכם שאלה בענייני צוואות? זקוקים ליעוץ? פנו עכשיו באמצעות טופס יצירת הקשר בצד ימין למעלה או בטלפון : 03-5608877, 052-4545555 – ונשמח לעמוד לשירותכם.
