בתי הדין הרבניים הם ערכאה ייחודית שהיא חלק ממערכת המשפט הישראלית, ותפקידה לדון בסכסוכים בתוך המשפחה. פסיקתם של בתי הדין הרבניים יונקת מהדין העברי, והם נהנים מסמכות ייחודית לדון בסוגיות גירושין ונישואין בישראל (בין יהודים, כמובן). בתי הדין הרבניים הם בני סמכות לעסוק בדיני אישות, כגון גיור וענייני דת נוספים.
מועצת הרבנות הראשית היא הגוף האחראי לבתי הדין הרבניים, ובראש המערכת ניצב בית הדין הרבני הגדול בירושלים. בית הדין הרבני הגדול משמש בית דין לערעורים על החלטות בתי הדין האזוריים. בראשו עומד אחד משני הרבנים הראשיים לישראל.
ועדת מינויים, בראשותו של שר המשפטים, ממנה את הדיינים בבתי הדין הרבניים. על פי החוק, הרכב בית הדין הוא שלושה דיינים אשר יושבים בדיון, בהסכמת בני הזוג ובמקרים דחופים, ישנה אפשרות לקיים דיון בהרכב חסר, של דיין אחד או שניים. סמכויותיהם של בתי הדין הרבניים הן למעשה ירושה מהשלטון העות'מאני, אשר קבע כי לכל עדה בארץ תהיה סמכות לדון את חבריה על בסיס הדין האישי החל עליהם. בד בבד עם בתי הדין הרבניים פועלים בישראל בתי דין דתיים נוספים, כגון בית הדין השרעי (לבני העדה המוסלמית).
בתי הדין הרבניים הם בני סמכות ייחודית לדון בנושאים של גירושין ונישואין בין בני זוג יהודים. בתי הדין הרבניים מחזיקים בסמכות מקבילה לבתי המשפט לענייני משפחה לדון בנושאים אשר נכרכים לתביעת גירושין, כגון ענייני רכוש, משמורת, מזונות אישה והסדרי ראייה.
עם זאת, בית הדין הרבני יקנה את סמכותו לדון בעניינים אלו רק כאשר כריכתם לתביעת הגירושין הייתה כנה ולא הוגשה תביעה דומה קודם לכן על ידי בן הזוג האחר לבית המשפט לענייני משפחה. בתי הדין הרבניים – שלא כבתי המשפט לענייני משפחה, הפוסקים על בסיס התפיסה החילונית-ליברלית – קובעים את פסיקותיהם על בסיס הדין העברי. לפיכך בהגשת תביעה לבית הדין הרבני יש לפנות לייעוץ משפטי לעורכי דין המתמחים בתחום כדי לבחון אם הערכאה הדתית היא הערכאה המתאימה בנסיבות המקרה.
כאמור, בתי הדין הרבניים פוסקים על פי הדין העברי, ועל כן ישנן סוגיות אשר חשוב לדעת לפני שמוגשת התביעה לבית הדין הרבני. לדוגמה, הדין העברי אינו מתיר גירושין ללא עילת גירושין מוצדקת. בתי הדין הרבניים עלולים לדחות את תביעת הגירושין אם ייקבע כי הגירושין נעדרי עילה המוכרת בדין העברי.
על כן, בבואכם לפתחו של בית הדין הרבני הקפידו לנסח עילת גירושין באופן ברור ומפורט (ובכלל זה תאריכים, תצלומים ופרטים התומכים בטענותיכם). עילות אלו אמורות להיות מוכחות, ואסור לשתי עילות לסתור זו את זו (לדוגמה, טענה כי הגבר חסר כוח גברא, אך עם זאת בגד באישה). עניין נוסף, הדיינים בבתי הדין הרבניים נוטים לפנות לצדדים ישירות ולהציג בפניהם שאלות הקשורות למקרה הנדון. תשובות בעלי דין אלו יכולות להיות בעלות משמעות הרת גורל בנוגע לפסיקת בית הדין הרבני.
יש לכם שאלה בענייני משפחה? זקוקים ליעוץ? פנו עכשיו באמצעות טופס יצירת הקשר בצד ימין למעלה או בטלפון : 03-5608877, 052-4545555 – ונשמח לעמוד לשירותכם.
