הבה נדמיין את הסיטואציה הבאה: הכרתם מישהי נחמדה, ואף יצאתם למספר "דייטים", בין היתר גם קיימתם יחסי מין לא מחייבים. לקראת קיום יחסי המין, האישה מסרה לכם בפירוש – כי היא נוטלת גלולות למניעת היריון, ועל כך הסתמכתם. לימים, לאחר סיום הקשר הקצר והלא מחייב, פונה אליכם אותה אישה, וטוענת כי היא ילדה ילד, ואותו ילד – הוא שלכם. משכך, עתה היא דורשת שתשלמו לטובת הילד מזונות, ואף תכירו בו באופן רשמי.
המדובר בסיטואציה שבנסיבות מסוימות נקראת "גניבת זרע". אך מהי גניבת זרע במובן המשפטי? מה הדין במקרה של גניבת זרע? האם ניתן לחייב אב בתשלום מזונות במקרה של גניבת זרע? על השאלות הללו, ועוד, נשיב להלן –
כשמה כן היא, גניבת זרע היא סיטואציה שבה מוצג לגבר מצג שווא, לפיו האישה נוטלת גלולות, או שמא היא נעזרת בהתקן מיוחד וכדומה, לשם מניעת כניסה להיריון, אך למעשה – מתברר כי לא כך הם פני הדברים, ושלמעשה הגבר הוטעה ביודעין על ידי האישה. יוער גם כי הקושי במקרים של גניבת זרע, הוא ההוכחה, כלומר – מאוד קשה להוכיח שאכן הייתה הטעיה מטעם האישה. קושי נוסף, הוא שבמקרים כאלו, עשוי הגבר בעל כורחו, למצוא את עצמו חב במזונותיו של ילד, בו הוא כלל לא רצה. על כל אלה, נרחיב בהמשך.
כל אב חייב לשאת בתשלום מזונות ילדים מכוח סעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות). החובה במזונות הילדים נובעת מן הדין האישי החל על האב. לדוגמה, חובת תשלום מזונות הכרחיים מונחת על כתפיו של האב היהודי במלואה. ישנם מקרים שהאב טוען כי לידת הילד נעשתה לאחר מעשה של גניבת זרע. במילים אחרות, האב טוען במקרה זה כי היה הוא סבור שהאישה משתמשת באמצעי מניעה ואם אלו לא ימנעו את ההיריון, תבצע האישה הפלה.
עם זאת, הלכה פסוקה היא כי אין לפטור אב מחובת מזונות ילדיו גם כאשר מדובר במקרה של אב בעל כורחו. בית המשפט קבע במקרים אלו כי האב אינו יכול לטעון כי לא תכנן להביא ילדים לעולם או כי הסתמך על אמצעי מניעה מצדה של האישה (כגון גלולת למניעת היריון). בית המשפט העליון קבע גם כי עצם קיום היחסים בין הגבר ובין האישה ללא שימוש באמצעי מניעה מצדו של הגבר צריך היה להישקל במועד ולא בדיעבד.
ואין יפים מדבריו לאמור: "פיתוי אינו מעשה מרמה; מי שאינו יכול לעמוד בפיתויים לסוגיהם אינו פטור בשל כך מאחריות למעשיו. […] על אחת כמה וכמה אין מקום לטענת המערער, כאשר קיים ביודעין יחסי מין מלאים, וחזקה על אדם בר-דעת שהוא ער למשמעותו של הדבר ולתוצאותיו האפשריות" (ע"א 5464/93 פייר נ' פייר מח (3), 857, 861). עם זאת, במקרה שאכן מוכחת גניבת זרע, יכול האב למצוא את "תרופתו" במסגרת דיני הנזיקין, כפי שנסביר בהמשך.
סוגיה נוספת העוסקת במקרה של גנבת זרע היא – האם האב יכול להכריח את האם לבצע הפלה בגין היריון שהוא פרי גנבת זרע?
התשובה הינה שלילית – אין זכות מהותית יותר, וחשובה יותר מזכותה של האישה על גופה, וכל שכן – זכותה של האישה להביא ילד לעולם בית המשפט מגבה קביעה זו וקבע כי אי-אפשר לכפות על אישה לבצע הפלה רק משום התנגדותו של האב להיריון. במקרים אלו זכות ההולדה החיובית של האישה גוברת על זכות ההולדה השלילית של הגבר. השופטת אלה מירז קבעה במקרה זה כי העובר הוא חלק מגופה, והוראה לבצע הפלה עלולה לגרום לאישה נזקי בריאות ופגיעה בשלמות גופה. הפסיקה גורסת איפוא באופן מפורש כי במקרים אלה, זכות ההולדה החיובית של האישה גוברת על זכות ההולדה השלילית של הגבר.
יתר על כן, קיימים כללים ייחודיים בענייני משמורת ילדים במקרים של גניבת זרע.
שאלה נוספת אשר עוסקת בסוגיה זו היא – האם אפשר לחייב גבר לערוך בדיקת רקמות כדי לבחון אם הקטין הוא באמת בנו? בדיקת רקמות היא בדיקה גנטית פשוטה אשר יכולה להציג ראיה ברורה בנוגע לאבהות הגבר. במקרים אלו רשאי בית המשפט להורות לאב לבצע בדיקת רקמות, שכן זכותו של הקטין לדעת מי אביו גוברת על זכותו של הגבר שלא לדעת אם מדובר בפרי חלציו. סירוב מצדו של הגבר לבצע את הבדיקה עלול לעמוד לו לרועץ. בית המשפט רשאי לקבוע במקרים אלו כי הגבר כובש את עדותו, ועל כן סירוב זה מביא למסקנה שהגבר הוא אבי הקטין.
האם גניבת זרע משמשת עילה לתביעה נזיקית? התשובה לשאלה היא בחיוב. אומנם, האב עשוי ככלל למצוא את עצמו חב במזונות ילדיו מכוח הדין וההלכה הפסוקה כאמור. אך יחד עם זאת, לאב, אשר אכן מוכיח כי גנבו ממנו "זרע", שמורה הזכות להגיש נגד האישה תביעה נזיקית ישירה, מכוח מספר עילות. כמו לדוגמא – רשלנות, עילת ההטעיה והמצג שווא, ועוד. ככלל, בשנים האחרונות בתי משפט לא אחת מטילים על נשים לפצות גברים במקרים כאלו. אך מנגד, חשוב להדגיש כי נטל ההוכחה בתביעות אלו רובץ על הגבר, להוכיח כי אכן הוטעה ביודעין.
יתרה מכך, נעיר שתביעה נזיקית, תהיה רלוונטית במקביל למזונות, כך שהאישה יכולה אומנם ליהנות ממזונות מצד אחד, אך מנגד להיות חבה בפיצויים משמעותיים מצד שני – לטובת הבעל. דוגמא למקרה כזה, באה לידי ביטוי בתמ"ש (י-ם) 24281/06, שם חויבה אישה בפיצויים בסך 150,000 ₪, בגין שימוש בזרע מופרה של אדם שהיה עמה בזוגיות בעבר, ללא הסכמתו.
עוד דוגמא לחיוב בפיצויים מכוח דיני הנזיקין, בגין גניבת זרע, באה לידי בתיק בת"א (ת"א) 23789-02-11, שם התקבלה טענה של גניבת זרע, על ידי אישה שניהלה רומן עם הגבר במשך שנה (האישה חויבה בפיצויי נזיקין לטובת הגבר). האישה חויבה בפיצויים בסך 75,000 ₪ לטובת הגבר.
יש לכם שאלה בענייני גניבת זרע? זקוקים ליעוץ? פנו עכשיו באמצעות טופס יצירת הקשר בצד ימין למעלה או בטלפון : 03-5608877, 052-4545555 – ונשמח לעמוד לשירותכם.
