אבי המנוח הלך לעולמו כאשר הוא מותיר אחריו שתי צוואות סותרות. צוואה אחת נערכה על ידו בכתב, שנה וחצי לפני פטירתו. הצוואה השנייה ניתנה בעל פה בבית החולים. על פי הצוואה הראשונה, חלוקת רכושו של האב נעשית באופן שקול ומסודר בין כל בני משפחתו. הצוואה בעל פה קובעת כי יש להוריש את כל הרכוש לאחד הנכדים ולשאר כלום. הצוואה בעל פה עומדת בכל התנאים על פי הפסיקה (זכרון דברים, עדים וכדומה). האם ניתן לטעון שצוואה קודמת הייתה מפורטת יותר ואילו הצוואה בעל פה, אשר ניתנה במצב נפשי מעורער, איננה תקפה?
תלוי מאד במצבו של האב בעת אמירת הצוואה. ע"פ חוק הירושה, צוואה בע"פ כאשר אדם רואה את פני המוות תקפה לכל דבר ועניין. צוואה מפורטת אינה מקנה יתרון על צוואה שאינה מפורטת וזאת כאשר עולה ברור מהצוואה מה היה רצון המצווה. ניתן לטעון טענות אחרות כלפי הצוואה בעל פה.
