בעל חייב לזון את אשתו כל תקופת נישואיהם. הכלל קובע הוא כי חישוב מזונות אישה נעשה כאשר האישה "עולה עם הבעל אך אינה יורדת עמו". האישה זכאית לחיות ברמת החיים שהיא הורגלה אליה בחיי הנישואין, ואין הבעל יכול לטעון כי עליה לשוב ולחיות ברמת החיים שהיא חיה בה לפני הנישואין. אם הבעל מצוי במצב כלכלי קשה, אין הוא יכול להוריד את האישה מתחת לרמת החיים שהיא הורגלה אליה עובר לנישואין. עם זאת, ישנם מקרים שהגבר יכול לטעון כי קמה עילה לשלול את מזונות האישה בגין התנהגותה.
בית הדין הרבני לקבוע כי אישה אינה זכאית למזונותיה משום שהיא גורמת במכוון לבעלה לעבור על חוקי הדת. במקרים אלו, הבעל צריך להוכיח כי הזהיר את האישה לבל תנהג כפי שהיא נוהגת, והאישה המשיכה בהתנהגותה. הדבר עלול להביא לשלילת מזונותיה.
הבעל הטוען לאי-קיום הדת בגין התנהלות האישה נדרש לעמוד בשני מבחנים מצטברים: מעשיה של האישה נובעים מחוסר תום לב (או במכוון), והוא אינו רגיל לעבור עברות דת. במילים אחרות, בעל אשר יוכח כי הוא אוכל חזיר מדי יום, אינו יכול לטעון נגד האישה שהיא אינה מפרידה בין סכו"ם בשרי ובין סכו"ם חלבי. בתי הדין הרבניים לא יקבלו טענה זו במקום שיוכח כי היא מועלית כחלק מהליך גירושין.
אישה יכולה להיחשב אישה מורדת כאשר היא אינה מוכנה לקיים יחסי אישות עם בעלה. עילה זו נחלקת לשניים: אישה אשר אינה מקיימת יחסי אישות עם בעלה מבחירה, ואישה אשר מסרבת לקיים יחסים אלו מתוך טענה הגיונית ומוצדקת. דיני הנישואין קובעים חובות וזכויות כלפי הצדדים.
אחת מחובותיה של האישה היא לקיים יחסי אישות עם בעלה. אם היא מפרה חובה זו, קיימת עילה לשלול ממנה את זכות המזונות. עם זאת, אם האישה אינה מקיימת יחסי אישות עם בעלה בשל סיבה מוצדקת, ייתכן שבעלה יחויב בתשלום מזונותיה. טענה זו יכולה לעלות אך ורק בבית הדין הרבני, אולם משקבע בית הדין הרבני כי האישה "מורדת" חלה החובה גם על בתי המשפט לענייני משפחה לשלול את מזונותיה.
אחת העילות הנפוצות לשלילת מזונות האישה היא במקרים שהאישה אשמה במעשה של בגידה בבעלה. עם זאת, הוכחה של מעשה בגידה צריכה להיתמך בראיות כבדות משקל. היות שבגידה היא עילת גירושין, בתי הדין הרבניים נוטים לבחון בדקדקנות תביעות גירושין שעילתן בגידה.
בתי המשפט לענייני משפחה דורשים גם הם ראיות ברורות למעשה הבגידה, ולא תמיד תמלא עדותו של החוקר הפרטי כעד יחיד אחר הנדרש. בית המשפט לענייני משפחה קבע בפסיקתו כי שלילת מזונות אישה בגין בגידה היא עניין הפוגע בעקרון השוויון.
אישה אשר עזבה את הבית מסיבה בלתי מוצדקת מאבדת את זכותה למזונות אישה. עם זאת, אם הסיבה לעזיבה מוצדקת, לדוגמה – אלימות מצדו של הבעל, יכולה האישה לדרוש את מזונותיה. בבתי המשפט לענייני משפחה, נבחנת התנהגותו של הבעל באופן שהסיבה הקלה ביותר יכולה להיתפס כטענה מוצדקת לעזיבת האישה. לעומת זאת, בתי הדין הרבניים נוטים לדרוש ראיות כבדות יותר במקרים אלו.
יש לכם שאלה בענייני מזונות? זקוקים ליעוץ? פנו עכשיו באמצעות טופס יצירת הקשר בצד ימין למעלה או בטלפון : 03-5608877, 052-4545555 – ונשמח לעמוד לשירותכם.
