הדין העברי קובע כי סידור הגט הוא למעשה ביטוי לרצון הצדדים להביא את ברית הנישואין ביניהם לסיום. לפיכך, בית הדין הרבני אינו בר סמכות לכפות על בני הזוג את סידור הגט. תלות זו ברצון הצדדים יוצרת לעתים מצב של סרבנות גט. סרבנות גט מבטאת מקרים שאחד מבני הזוג אינו מעוניין לתת את הגט או לקבלו.
סרבנות גט יכולה לנבוע מיצר נקמנות בעקבות חוסר השלמה של אחד הצדדים עם הרצון של בן זוגו לסיים את קשר הנישואין או יכולה לנבוע מרצון האישה להמשיך ולקבל מזונות (כל עוד האישה נשואה ואין עילה לגט היא זכאית לדמי מזונות) או מסיבות שונות אחרות.
הנשים פגיעות יותר בעקבות סרבנות גט הואיל ועל פי הדת היהודית, כל עוד האישה נשואה היא אסורה על גבר אחר, ואילו גבר אשר אשתו מסרבת לקבל את גיטה יכול אף לקבל היתר נישואין לאישה אחרת.
סרבנות גט טומנת בחובה השלכות קשות בנוגע לעגונה. ההשלכה החמורה ביותר היא חסימת דרכה של האישה להינשא מחדש לגבר אחר ולהמשיך את חייה. מלבד זה, ילד אשר נולד לאישה מגבר אחד כאשר היא עווד נשואה לגבר אחר ייחשב ממזר.
היות שסרבנות גט היא עניין בעל משמעות קשה לצדדים, בתי הדין הרבניים הם בני סמכות לנקוט סנקציות אשר מטרתן למנוע עגינות וסרבנות גט. חוק בתי הדין הרבניים מאפשר לדיינים לפעול נגד סרבן הגט בכמה דרכים, כגון שלילת חידוש רישיון נהיגה, שלילת אפשרות להפעלת חשבון בנק, עיכוב יציאה מהארץ, מניעת מינויים למשרות ציבוריות, חיוב מזונות מדין מעוכבות ואפשרות לחרם וגינוי בקהילות הדתיות. במקרים קיצוניים וחריגים, ובהתאם לאישור היועץ המשפטי לממשלה, אפשר אף לאסור סרבן גט.
יצויין כי גם זוגות (יהודים) שנישאו בחו"ל בנישואין אזרחיים יידרשו לקבל את הגט בבית הדין הרבני, ולא יוכלו לחמוק מההליך.
סרבנות גט מגיעה לפתחם של בתי המשפט גם כעילה נזיקית. בתביעה זו נתבעים פיצויים בגין נזקים שנגרמו למסורב הגט. פיצויים בגין סירוב גט מחושבים לאחר שהמקרה הנדון נבחן לגופו. לאחרונה נפסקו פיצויים גבוהים במיוחד לסרבן הגט וגם לסרבנית גט (ראו תמ"ש י-ם 18561/07 תמ"ש ת"א 24782/98 וכד').
יש לכם שאלה בענייני גירושין? זקוקים ליעוץ? פנו עכשיו באמצעות טופס יצירת הקשר בצד ימין למעלה או בטלפון : 03-5608877, 052-4545555 – ונשמח לעמוד לשירותכם.
